מאת הגר טבעון, עובדת סוציאלית, מטפלת זוגית ומשפחתית ומדריכה מוסמכת.

 

נשמע מוזר? אז זהו- שלא!

בעבר, ולעיתים גם היום, זוגות התחילו את חייהם המשותפים רק לאחר החתונה. לעומת זאת, כיום מקובל יותר להתנסות לפני הנישואין בחיים משותפים, תוך ניסיון לבחון את הקשר ואת ההתאמה. כבר בתקופה זו, של ראשית החיים המשותפים, בטרם הנישואין, פוגשים בני הזוג את השונות ביניהם ומתפתחים קונפליקטים סביב ניהול משק הבית, חלוקת התפקידים או ניהול תקציב משותף.

לכן, יותר ויותר זוגות פונים לטיפול זוגי לפני הנישואין, על מנת ללמוד זה את זה, לתאם את הציפיות ולחזק את הקשר. בשפת העם- למזער נזקים.

 

כולנו עדים לכך ששליש מהזוגות הנשואים בישראל מחליטים להתגרש. לא אחת אנו פוגשים זוגות שנישאו לאחר כמה שנות חברות ולאחר זמן קצר, החליטו להתגרש. מה התגלה אחרי הנישואין? מה השתנה? אז- כיצד לעצור את המגמה? כיצד לעזור לזוגות להכין עצמם לחיי נישואין? כיצד להכין אותם למפגש עם ההתפכחות מהתפיסות האידיאליות, לזוגיות הבאה לצד קריירה, הורות, משאלות התפתחות, משברים וכד'?

 

ההחלטה להינשא היא החלטה גורלית ועוד יותר ממנה- ההחלטה להביא ילד לעולם. לא פעם

אנו מגיעים לנישואין עם פנטזיה של קשר רומנטי מרגש, בדומה לתקופת ההתאהבות הראשונית.

אולם, במהלך החיים, אנו לומדים על עצמינו ועל בן הזוג עוד ועוד דברים- נקודות רגישות, פצעי

ילדות ותכונות אופי אליהן לא היינו מודעים לפני כן. אנו נעשים מודעים לכך שהקשר מתשנה,

עובר שלבים ושעומדות בפני הקשר הזוגי משימות חדשות (כמו הורות, לחץ כלכלי וצרכי

התפתחות אישית).לעיתים, הזוג שהחליט להינשא מוצא עצמו במערכת מריבות בלתי פוסקות.

הם באים ואומרים "אנחנו כל הזמן רבים" או " אנחנו רבים על שטויות". הם חשים בושה ותסכול

על שאינם מצליחים להתעלות מעל להבדלים הלכאורה קטנים ביניהם (זוכרים את שפורפרת

המשחה שנשארת פתוחה או את מושב האסלה המורם?).

בטיפול- אנו מנסים לעזור להם לראות כי מה שנראה כשטויות, איננו "שטויות", אלא ציפיות

מאוכזבות, כמיהות ורגישויות. שווה להתבונן על מה רבים, לנסות להבין את הכמיהות החבויות

מתחתן וללמוד לבטאן.

בשלב טרום הנישואין, בני הזוג נוטים להאמין ש"יהיה בסדר" ואינם בוחנים אם קיימים פערים

מהותיים בציפיות ממשפחה, התייחסות למשפחות המוצא והשפעתן, ההיסטוריה האישית של

כל אחד, ההתייחסות לחינוך, לשאפתנות, התייחסות לחלוקת תפקידים, לכסף, למריבות, וכן הלאה.

 

פרופ' רחל שיף מציינת כי "המדד המנבא סיפוק בחיי הנישואין הוא שביעות רצון מהזוגיות לפני החתונה. כמו כן, סימני האזהרה שנראו לפני החתונה באים לידי ביטוי בתחומים נרחבים של החיים המשותפים וההורות ויוצרים משבר בנישואים".עם זאת, על משברים מוקדמים ניתן לעבוד ובכך להיכנס לחיי הנישואין מוכנים יותר.

 

זוגות סובלים לא אחת סבל גדול ונוטים להשליך את מקור הבעיות על בן/בת הזוג. הדבר עלול לבוא לידי ביטוי בהאשמות הדדיות ותחושה כי האחריות לשינוי נמצאת אצל בן הזוג. כדי להצליח לזהות את חלקם במריבה ובהתנהגות המתסכלת הם זקוקים לעיתים קרובות לדמות חיצונית, אובייקטיבית, מקצועית שתוכל לעזור להם לפגוש את החלקים של עצמם שהושלכו על בן/בת הזוג. דמות זו תאפשר לזוג לצאת ממעגל הקסמים בו הם מדגישים את החסר והמאכזב ולראות גם את היפה והיש במערכת היחסים.

 

אמרנו כבר שהזוגיות היא אתגר? אמרנו כבר שבזוגיות אנו יכולים לצמוח? אמרנו כבר שבזוגיות צריכים להשקיע- להשקות ולגזם?

ההמלצה שלנו- לא לפחד להגיע ולהתייעץ לפני שמקבלים החלטות גורליות. 

 

כתבה: הגר טבעון, עובדת סוציאלית, מטפלת זוגית ומשפחתית ומדריכה מוסמכת.