במפגש עם משפחה ועם הסימפטום המביא אותה לטיפול (למשל, חרדה של ילד, בעיות סמכות, הפרעות אכילה ועוד), המטפל יכול להעזר בכלי הנקרא ג'ינוגרם.

הג'ינוגרם הינו מפה בינדורית שפותחה לראשונה ע"י פסיכיאטר בשם מיורי בואן (שנפטר ב1990).

המפה הבינדורית מאפשרת הסתכלות שיטתית על המסגרת המשפחתית ומנסה לזהות ולהבין נושאים שהובאו מהעבר האישי של כל אחד מבני הזוג. נושאים אלו שוחזרו בוריאציה ייחודית במערכת הנישואין הנוכחית.

ההנחה היא שנושאים לא פתורים מדור אחד נוטים לשוב ולהגיח בדורות הבאים. הופעת הנושא מספקת למשפחה הזדמנות נוספת לפתור דילמה או קושי שלא נפתרו.

הסימפטום שאיתו באה המשפחה נתפס כבעיה בתפקוד האמוציונלי של המשפחה לאורך מספר דורות. המשפחה מביימת דרך הסימפטום חלקים לא פתורים מסיפורי החיים הבינדוריים.

 

כיצד הבעיה איתה באה המשפחה קשורה לניסיון של הדורות הקודמים להשלים את

משימות החיים במעגל החיים?

אנו מתעניינים באמצעות הג'נוגרם בסיפור החיים המשפחתי, במסרים שעברו לגבי

הורות, זוגיות, תפקידי מגדר, סטטוס, אופן פתרון בעיות, סגנונות תקשורת ובדרך בה

טיפלה המשפחה בתסכול ובחרדה (שותפות, התרחקות, הכחשה, טיוח, מעורבות יתר וכו').

הסיפור המשפחתי מתאר את הדרך המשפחתית לחיות, להתמודד ולשרוד.

לעיתים קרובות, אחד הצאצאים יורש את המעמסה הרגשית של המשפחה ומשחזר את

היחסים הבעייתיים במשפחה שהוא מקים. הוא יכול להיות דמות שניקזה את אכזבת

הוריו, , דמות שמרצה את בני משפחתו, דמות שמשחזרת קיפוח, ניצול או עוול.

המודל הבינדורי יתמקד במטען הרגשי איתו יצאנו ממשפחתנו, הגורם לעיכוב התנועה

בחיי הפרט ופיתוח דיספונקציה, דהיינו- לסימפטום.

דפוסים לא מדועים משפיעים על הפרט, תוך שהם הופכים לא פעם למכבידים וחוסמים.

כשהאדם מתבגר ובונה משפחה משלו, הוא ייטה ליצור עמדה שתהיה דומה לזו שהיתה

לו במשפחתו. היות וזו עמדה מוכרת, היא נוחה בהתחלה אך בהמשך היא עלולה להיות

בולמת, מגבילה וגורמת לתחושת העדר שליטה ותסכול.

מעגל החיים המשפחתי מתאר את השלבים ההתפתחותיים שעוברת המשפחה מרגע

היווצרות הזוג ועד רגע המוות, דרך הולדת הילדים, שילוחם למסגרות חינוכיות, התבגרות

הילדים עד עזיבת הקן, סבתאות וכו'. בכל שלב, חברי המשפחה מגבשים את זהותם

האישית ואת נפרדותם המתפתחת ממשפחתם.

 

מה מושך אותנו להישאר קשורים ומה דוחף אותנו להיפרד?

דרגת הקרבה שנקבעת משפיעה על ההיסטוריה המשפחתית. הקשיים שחווה המשפחה במעבר משלב לשלב במעגל החיים עלולים להיות משימה קשה מדי עבור המשפחה. אז, יש סיכוי שיתפתח סימפטום. הסימפטום מייצג פתרון לא מוצלח למשימות השלב ההתפתחותי. הקושי שנוצר מאיים על התרחקות והתפרקות והסימפטום מתחזק את הקשר בין חלקים שונים במשפחה. למעשה, הסימפטום בולם את אפשרות החברים במשפחה להמשיך ולהתקדם במעגל החיים.

אחת המשימות הקשות של המשפחה היא למצוא את האיזון בין שייכות ונפרדות, בין קרבה ומרחק ובין שותפות ופרטיות.