אריה טבעון, פסיכולוג קליני מומחה ומטפל משפחתי מוסמך, מדבר על מודל "הסמכות השלמה" בעתות מצוקה. על מקומה של הסמכות השלמה בגיל הרך הוא אומר: "מה שלא יטופל בגיל הרך יצוץ בצורה לא פתורה בגיל ההתבגרות"

 

תמונה: ילד בגיל בית הספר היסודי ניצב בהתרסה מול הוריו ואומר להם בצורה נחרצת: "אני רוצה

אופניים. אם לא תקנו לי אופניים, לא אכין שיעורים" ההורים עומדים נבוכים. לא יודעים אפילו איך להגיב.

הילד רוצה. הילד מתנה. האם היה כאן ניצול של חוסר סמכות?

תמונה נוספת: הילד לא רוצה ללכת לישון. הוא פוחד בגלל פיגוע שארע. הוא רוצה לישון במיטה עם

אמא ואבא. חולפים כמה לילות וכולם ישנים יחד בשלווה. איפה הגבול? מהי סמכות ומהי מרות? האם

זה טוב לילד ולמבוגר שאין גבולות?

 

אריה טבעון, פסיכולוג קליני מומחה ומטפל משפחתי מוסמך, טוען שמה שלא יטופל בגיל הרך, יצוץ

בצורה לא פתורה בגיל ההתבגרות. לדבריו, הקונפליקטים הקיימים בין הורים למערכות חינוך ובין ילדים

וגורמי חינוך, בולטים במיוחד במצבי לחץ ומשבר. "כשיש לילד קושי והקושי עובר לגורמי הסמכות, קרי

משפחה ומערכת חינוכית, אנחנו נמצאים בהיעדר סמכות יסודי לגבי נורמות החיים המקובלות ואפילו

לגבי הדרכים להקנות אותה יש בלבול. כל אמת היא יחסית ואין אמת משותפת. לכן, במפגש הלחוץ

הזה בין הורים, ילדים ומחנכים אנחנו זקוקים לשפה פשוטה ובהירה ושתהיה משותפת".

כשמדברים בארץ על סמכות, נוקטים, לדבריו, במושגים מהתחום הצבאי. "ילד שלא מציית אינו  מקבל מרות. התפיסה בשחור – לבן, מצביעה על חשיבה מצוקתית הגוררת הענשה. מודל "הסמכות השלמה" שולל את הגישה הזו ומעדיף תהליך פנימי כי בעיני ילד שחייבו אותו לעשות דברים בצורה כוחנית עלולה הדמות המפעילה את המרות להפוך עם חלוף השנים לדמות שנואה.

מודל "הסמכות השלמה" בנוי על 4 אשכולות:

• הלב משדר מושגים כמו: סמוך, קרוב, נסמך, נשען. לסמכות המתחילה בגיל צעיר מאוד נחוצה הקירבה הזו לצורך רכישת האמון הבסיסי ויצירת המצפון. 

• הינשוף מייצג את החכם, הבר – סמכא, הידע והמיומנות, הערכים, הראייה קדימה והחזון. אמירה של דמות כזו משדרת לילד אמינות שעל בסיסה ניתן לבנות סמכות. יש כאן עוד סיבה למה להישמע לדמות הסמכותית הזו. 

• הפיל מייצג דמות שאפשר תמיד לסמוך עליה משום שהיא אסרטיבית ולא תוקפנית. היא מפלסת דרך ולא כל דבר משפיע עליה. היא עקבית ומהווה דוגמא לעשייה בפועל. היא מסוגלת לתת פתרונות ודוחפת למימוש היכולת. 

• השור מייצג את המרות. הוא מייצג סמכות עם יראת כבוד. מסמל את ריסון היצרים ופוסל אלימות.

 

"לכל אחד מאיתנו יש מערכות חירום בהגנה על הילדים. התקיפות חשובה כדי להגן על הילד אבל אסור להפוך אותה לאידיאולוגיה. צריך ליצור קו אדום פנימי שעובר מההורה לילד. לפעול לעיתים בצורה תקיפה אך לא אלימה. בכל הורה צריך להיות חיבור של ארבעת אשכולות הסמכות והיא שמביאה לחיבור פנימי אצל הילד. כשההורים אומרים לו "לא", הוא יודע שה"לא" נאמר על ידי אדם שאוהב אותו ורוצה בטובתו. תהליך זה מתחיל כבר בגיל הרך, שבו עובר הילד לעצמאות. בגיל שנתיים וחצי מתחיל מאבק סמוי בינו לגורמי הסמכות שלידו. הוא מגלה את היכולות שלו והוא רוצה להיות שליט העולם, הכל יכול. אז נכנסות לחייו המגבלות. כשההורה לא בטוח ב"לא" שלו, הילד חש בהיסוס וכך מתחיל המאבק" טוען טבעון. המושג "מטוטלת הסמכות" נגזר מכך. מצד אחד ישנה כלפי הילד הערצה והעצמה. "ילד מלאך" שעומד במרכז, ובבת אחת יכול ההורה לאבד שליטה משום שהילד, שמתמכר לכוח האגוצנטרי שלו מנצל את המצב לצרכיו. האגוצנטריות מתאימה אמנם לתקופת הגיל אך ההתגברות עליה צריכה להיעשות אף היא בגיל הרך. יש חשיבות להתנהגות ההורה כמו שור, אבל לא לאבד את הרסן כמו שור – הבר. המטוטלת עלולה לעבור מהמצב בו ההורה השפיל ופגע בילד אל "הלב" עם רגש הקירבה והענקת המשענת. בדרך פוסחת המטוטלת על הינשוף החכם והפיל שמוצא פתרונות. האשכולות מתורגמים לתפקידים בתוך המערכת וכוללים גם את הילד. לא פעם, כאשר נוצר קונפליקט בין המבוגרים והילד מנצל אותו, נוצר בלבול מערכתי בנקודות המפגש של המעגלים, "בעיית המעגלים החופפים", ויש לחלק מחדש תפקידים ולדבר באותה שפה.

לפני שנה נלמד מודל הסמכות השלמה בקרב גננות הגיל הרך ב"מנשה" והיה חשוב בתקופה זו של פרוץ האינתיפאדה, כאשר גננות ערביות ויהודיות יצרו דיאלוג והידקו ביניהן את הקשר. הלמידה היתה גם למודל לדו – קיום. צוות אזורי של אנשי מקצוע, שנבנה אז, ניכנס עתה, לאחר הפיגוע הרצחני במצר להתערבות לשעת חרום ואותות שיתוף הפעולה ניכרים בו. הבסיס שנוצר עם כל גורמי החינוך, הורים, מורים ומחנכים נותן אותותיו בשטח ומאפשר את ההתמודדות הקשה בפניה ניצב האזור.

 

למה צריך להתערב בסמכותיות כלפי הילד כבר בגיל הרך?

בגיל הרך מעוצבים פתרונות לקונפליקטים יסודיים שיחזרו במהלך החיים והדפוסים בהם אנחנו מתמודדים בנושא הגבולות. יצירת הסמכות והאמון הם שיקבעו במידה רבה את פתרון הבעיות בעתיד. יש הטוענים שגיל ההתבגרות הוא שחזור הקונפליקטים מהגיל הרך. חלק מהם לא קיבלו טיפול נכון בגיל הרך בגלל היעדר מרכיב אחד או יותר מאשכולות הסמכות. להרבה הורים בתקופתנו יש קושי בבניית אשכול השור, גורם המרות, ואיך לבנות את הפיל, שמקנה את המיומנות בשגרת החיים. הויכוחים על קימה והליכה לישון כמו דברים יומיומיים אחרים, חוזרים על עצמם אין ספור פעמים ללא הכרעה. שינוי קל יחסית בגיל הרך שווה ערך למאמצים קשים ומורכבים בגיל ההתבגרות, כמו הפנמת שעות השינה, הקימה, ההיגיינה, הרגלי אכילה ושעות צריכת המדיום הטלויזיוני.

 

מה המשמעות לשבירת הגבולות בעתות משבר וכיצד לחזור לשגרה?

אחד המאפיינים במשברים ובתקופות חירום הוא שבירת המסגרות והגבולות. סדרי הפרידה והילד, נהלי ההשכבה והגבולות הבין אישיים בין הילד למבוגר מטשטשים עד כדי נסיגה. במצבים אלה יש מקום להתערבות שבמהותה מחזיקה את שיגרת החיים הנורמטיבית. מאוד חשוב לקום בבוקר וללכת לגן, כפי שהיה במצר בבוקר שלאחר פיגוע הטירור. כשמידע ניתן לילדים שנמצאים בקבוצה הוא נתפס כנורמלי וניתן להתמודדות. הקבוצה מאפשרת השתייכות ויש בה תמיכה הדדית. היא מאפשרת עיבוד של מה שקרה במשחקים.

בגן במצר המציא אחד הילדים נשק חדש ומתוחכם שהורג מחבלים. ילד אחר המציא מגן. ילדים הוציאו את הזעם שלהם תוך כדי משחק. כך הם מחסלים את זעמם ומתמודדים בצורה פעילה, כמו שעושה "הפיל". יש עם העשייה תחושה של יכולת להתמודד ומצב של חוסר פעילות מביא לחוסר אונים. הורים מגוננים הרבה פעמים על ילדים הרבה יותר ממה שהם זקוקים כי לילדים בזכות הדמיון והמשחק יש מנגנונים טבעיים בריאים להתמודדות. בגן במצר למשל סיפרה הגננת איילה דברים והם הגיבו. הם אמנם לא סיימו להתמודד אבל זו הדרך. בשיחה עם הורי הילדים יומיים לאחר המקרה ניכר שהם היו עדיין בשוק ולא יכלו להתייחס. בעקבות השיחה שוחזרו דברים שהיו מאוד קשים. טיפול במצבי חירום מאפשר למערכת לחזור לאיזון. כל אחד מגיב באופן שונה. אחד בגוננות יתר, כמו "הלב". אחד בחקרנות כמו "הינשוף". יש מי שנכנס לעשייה עד אובדן כוחות כמו "הפיל" ויש שמפעילים את מנגנון "השור" שבכל דבר רואה סכנה ומאבד את האמון.

 

איך מחזירים קהילה שלמה ממצב של שור למצב מאוזן?

על פי תפיסתנו יש לקהילה אישיות פנימית. במצבי חירום יש לטפל בלכידות הקהילה, "הלב". הטראומה עלולה ליצור מצבים הפוכים. לפעול נגד הקהילה עד משבר או ללכד אותה. בעיקר חשובה רכישת האמון מחדש. אשכול "הינשוף" חשוב כדי לתת כמה שיותר מידע. במצב של בלבול חשובה התקשורת הפנימית כדי שהביטחון העצמי יחזור. "הפיל" משפיע על העשייה. הטכסים של ההנצחה, התיעוד ועיבוד הזיכרונות חשובים, כפי שהיה במצר כבר בזמן האבל, כשהיתה עשייה בקרב ילדים ומבוגרים. השמירה, השער והגדר הם חלק מהעשייה שנותנת הגנה. אסור לזלזל בכאבו של אף אחד. צריך להעניק קירבה, ויחד עם זאת לשוב בהדרגה להרגלים ולתפקידים הקודמים ולא ליצור קיבעון משברי.