זוגיות-ההסכם הלא מודע של החיים

מאת: לימור גריף

 

באיזשהו רגע בחיים נופלת עלינו פצצה משמימה – בן הזוג שבחרנו, לא רחוק כל כך באופיו, מאחד ההורים שלנו, דווקא זה שהתעמתנו איתו, התמודדנו ולעיתים גם חשנו מולו סוג של קורבן. למה לנו בן זוג שיעלה בחיינו היסטוריה לא נעימה? אתם מוזמנים לטיפול זוגי, אישי וחוויתי קצר. תבואו פתוחים החשבון עלינו

 

אם כבר הזמנתם את בן זוגכם להתיישב בנחת על כורסת הטיפולים המדומה שלנו והינכם מוכנים לחשוף רגשות עבר, שכן הם המסוכנים והקשים ביותר לעיקול, סימן שאתם מודים – יש משהו בבן הזוג שלי שדומה לאבא שלי, לאמא שלי, לאחד מהשורשים שהייתי שמח להפכם לקדומים.

 

אריה טבעון, פסיכולוג קליני, מטפל משפחתי , מנהל מכון טבעון, http://www.tivona.co.il/, התגייס למשימה במטרה לעזור לנו לצאת למסע אישי. רגע לפני שנצלול עמוק פנימה, כדאי שנבין כי ההתנסות הראשונית שלנו, עם הכרת המין השני, נעשית בעצם בזמן ההיכרות עם הורינו, שמהווים מודל ג'נדריאלי (מגדרי). לדבריו, אנו נושאים בתוכנו מאגר של חוויות פיזיות וגם פצעים, פגיעות וקונפליקטים בלתי גמורים, שקשורים בדמויות המפתח. לדוגמא, אם חווינו הורה שנתפס כפוגעני, אלים או תוקפן, באופן מפתיע, מצד אחד נרצה להיפגש עם אותה חוויה מוכרת ומצד שני גם לנסות לתקן אותה, מעמדה יותר בוגרת ששייכת עדיין לצרכים הראשוניים.

טבעון מדמה את המנגנון למנגנון שכינה פרויד – "חזרה כפיתית" -מתקנת. זהו מנגנון בריא שמשמש דווקא בהתמודדות טראומות ואובדן. טבעון מציג את דוגמת האבל, לא עלינו: "בזמן שאנו יושבים ומעבדים את האובדן על ידי חשיבה חוזרת על מי שחסר, אנו נפרדים מן הדמות שאיבדנו ובונים אותה כדמות חדשה שאיננה. בצורה דומה, מתוך מנגנון הסתגלותי חיובי, אנו בעצם חוזרים על חוויות בלתי מעובדות בכדי לתקן אותן, להתמודד ולהפנים אחרת".

אליה וקוץ בה?

מדובר לדברי טבעון במנגנונים שאינם מודעים, למשל: מדוע אנו מזמינים אלינו קרוב שמשחזר דווקא את הכאבים? זו הבומבה הכבדה שנופלת עלינו כרעם ביום בהיר, יש שייכנו אותה הארה, הפנמה. ובכל זאת, כיצד מכאן פועלים? "בדרך כלל כאן יש נקודת עיוורון שהיא הכחשה – שלנו  ושל בן הזוג על עצם זאת שאנחנו מזמינים לעצמנו את הקושי. בהתחלה בהתאהבות יש אידיאליזציה, כלומר, האדרה של בן הזוג. אנו רואים בו מה שאנו רוצים לראות מהמקום החיובי והאופטימי כמו שאומרים "האהבה היא עיוורת". אנו מוכנים לוותר על כל מיני היבטים שנשאבים לשוליים, מתוך הנחה שעם הזמן הם יסתדרו. אחרי ההתאהבות, בכניסה לשגרה, קורה לא פעם שאותן הכחשות בלתי נראות, תופסות מקום דרמטי ביחסים, ומכאן גם משתחזרים דפוסים קודמים".

"כל אחד "נהנה" לשחזר שלא במודע, כי בכל אחד קיימת הפנטזיה שהוא יתקן את השני". בפועל זה לא כל כך פשוט, נתנחם? החוויה מעוררת סוג של סיפוק, עצם הימצאותי בחוויה מוכרת לי- שהיא חלק ממני. גם אם המוכר היה רע מאוד? "בהחלט, כי זה חלק מהזהות שלנו".

רגע לפני שניכנס יותר פנימה, בואו ניקח אוויר. טבעון ממליץ על  "שיטת-טבעון לסמכות  שלמה" (mastering) שהגה לפני שנים. מה הוא אומר? הוא מציג לנו ארבעה אשכולות המהווים עוגנים המיוצגים על ידי סמלים שמייצגים את צרכי היסוד שלנו כבני אדם, ומעוצבים בקשר שלנו עם הדמויות – הראשוניות ומשמעותיות. אם תדמיינו לפניכם מפה המחולקת לקווי אורך ורוחב, תגלו בקווי הרוחב מן הצד השמאלי את הלב, המייצג קרבה, צורך להרגיש ביחד, והרגשה סמוכה כמו גם היכולת להסתמך להישען על מישהו אחר.  מולו בימין תיתקלו בשור מרוסן, שאולי ממבט ראשוני מעט מאיים, אך הוא מסמל דווקא דמות מגנה, מרסנת שיכולה לעמוד מול התוקפנות האישית ולהגן מפני תוקפנות העולם, דמות מציבת גבולות המשדרת "תקיפות אדיבה". בקווי האורך נגלה במעלה הפירמידה לכיוון השמיים את סמל הינשוף, המייצג את החלק של הידע, החוכמה, "בר סמכה", מישהו מכוון שמסביר את משמעות החיים ונותן כיוון משמעות ומעוף לחיי. מתחתיו על הקרקע נמצא את הפיל – הרגליים, הנותן פתרונות מעשיים, "פעולה יעילה למטרה" אפשר לסמוך עליו בפועל, הוא עוזר לי להיות יעיל ולהגיע לתוצאות מעשיות ולא רק רוחניות כמו הינשוף.

לאחר שהפנמנו את האשכולות שנמצאים בתוכנו, שבאים לידי ביטוי בכל מגע אנושי, כדאי שנבין מה הקשר? בקרב חלק מאיתנו מסתבר, שיש חסר בחלק מה"אשכולות" האלו, או שהם נמצאים בצורה לא תקינה. "ניתן לראות בבירור שאנו בוחרים בני זוג שמסמלים את החלק החסר או את זה שזקוק לתיקון". "אדם מרחף 'ינשופי' יזמין בת זוג על הקרקע 'פילית'

כמו כלים שלובים", אני ואת...עשוי לזמזם בראשינו דווקא בימים הטובים.

מה בנוגע לחלקים הפחות טובים? טבעון טוען שאותם חלקים שחסרים בתוכנו, שואבים אותנו לטפל בהם, כמו גם לבחור מקומות ואנשים שמעניינים אותנו, על מנת למלא את אותו אזור חסר. למשל: חוויה של אבא חסר, נעדר, חוויה של חוסר, מישהו שלא נתן תחושת מוגנות וביטחון. מצד אחד בנישואין החדשים היא תבחר גבר דומה ומצד שני היא רוצה לשנות אותו שהוא יהפוך ויהיה תקיף, נוכח, חזק ו....אז היא תתלונן על זה. כך היא משחזרת את החוויה, ומזמינה את בן זוגה למלא תפקיד בהסכם הלא מודע של הנישואים". תמיד מדובר במשחק משותף- שגם לצד השני יש רווח ממנו.

 

האם ניתן לתקן?

בהחלט טבעון מעודד, בהרבה מאוד פעמים מגיעים אל שלב ההתפכחות, שלא תמיד פועל אצל שני הצדדים בו זמנית. מהי בעצם ההתפכחות? ראשית בקבלת השוני: בפנטזיה הראשונית הלא מודעת שלנו, יש אמונה שאנחנו דומים ומתאימים ואם לא אני אשנה בן הזוג שלי, הוא מסביר, ובפועל, מתברר שזה לא פשוט. מה כן? אם בהתחלה צריכים להיות דומים "תאומים" הרי בהמשך צריכים לקבל את העובדה שאנחנו שונים זה מזה  ו... ושזה בכלל לא רע ואפילו תורם.

משימה שנייה: אנו צריכים ללמוד להכיר מחדש את בן זוגנו האמיתי, לקבל את השוני בין בן הזוג כפי שהוא לבין הדפוס שהדבקנו לו.  "הקצנה של תגובתנו בזמן ריב, היא לא פעם  דוגמא- למקום בו אנו רואים את בן הזוג דרך הנקודות הלא פתורות שבנו . דווקא במצבי קונפליקטים ניתן לראות שמהר מאוד יש הקצנות שבהם אנו משליכים עליו כוונות כאלו או אחרות, משליכים מחשבות הבנות שלנו, ומייחסים אותם לבן הזוג, כאילו הוא בעל רצונות כאלו ואחרות... ואם נבדוק (למשל בבירור פסיכולוגי), נראה שאותן טענות שיש לנו, אינן נכונות ונמצא גם שהן מאוד דומות לטענות הילדות שלנו. הכאבים שהיו לנו כלפי דמויות ההורות שלנו באים לידי ביטוי באותם משפטים ואמונות".

עוד כלי אותו מציע טבעון הוא : "שיחרור והורדת שליטה" , כאן נמצאת גם המוכנות לתת מרחב, אמון, הורדת הצורך לעקוב לדעת הכל והרצון לשנות את בן הזוג השני. "מתן מרחב, מוכנות להעניק לבן הזוג את הנפרדות שלו ולתת לו להפתיע אותך, גם לטובה – לא לחשוב בשבילו, לכוון אותו... חלק מהצורך בשליטה בבן הזוג משרת אצלנו בבירור את תהליך השחזור".

 

"קחו אחריות על תפקידיכם בקלקול הזוגיות"

לקחת אחריות מחודשת: Re-owning: "לרוב הטענה היסודית אצל זוגות מתבססת על האשמת השני. נכון שצריך רמה מסוימת של מודעות שאצל חלק מהאנשים לא יכולה לקרות לבד, אלא דרך תהליך גדילה וטיפול, אך מדובר בתהליך משחרר, פותח ומגדל" בקיצור תהליך מומלץ, כזה שיאפשר לכם גדילה הדדית ולדבריו של טבעון, תוך כדי עבודה אישית וזוגית תלמדו לקבל, לתקן ועל הדרך, עם הזמן, גם להשתנות.

 

טיפ קטן לזוגיות: המחשבה כאילו "התאהבתי ועכשיו יהיה טוב לכל החיים" שמייצגת ראיה תמימה של הנישואין  אינה מציאותית שכן- בחיי זוג ישנם שלבים התפתחותיים הדורשים עבודה משותפת, והשקעה והם אינם פועלים באופן אוטומאטי.

לדברי טבעון,זה שיש בנו, בחירות לא מודעות  יותר ממה שאנו חושבים, היא לאו דווקא רעה וההיחשפות אליהם היא יכולה להביא בתהליך משותף, לצמיחה הדדית!. מכאן שלא מומלץ לחשוש, לבנות תהליך של הכרות וקבלה מחודשת שלי ושל בן הזוג מבלי לרצות לתקן אותו, אלא דווקא בעזרתו לעשות שינוי לעצמי ולו. מצד אחד טיפול אישי שיעזור לכם לא להאשים את בן זוגכם בכישלון היחסים, ומצד שני תדעו לתת מרחב טוב ובטוח. "אם תיאורטיקנים שונים כמו אקרמן, ווילי, בואן, ויניקוט ,הנדריקס ואחרים, כינו את חיינו לא פעם כבחירה לא מודעת משותפת, עכשיו תוכלו להוכיח ולשנות, וכשאתם כבר מודעים יותר יודעים לבחור מחדש ולראות את הטוב.