המעבר מהגן לבית הספר הוא צומת חשוב בחיי הילד והמשפחה. גם אם הבשלות עדיין לא מושלמת, העלייה לכיתה א' אינה מעבר דרמטי ובלתי הפיך, אלא עוד צעד בדרך הארוכה של הלימודים הפורמליים. המוכנות ללימודים והבשלות לעבור מפעילות משחקית ללמידה מסודרת שונות מילד לילד. במכון טבעון עורכים אבחונים ואבחוני בשלות עוד בזמן הגן, מה שמאפשר עבודה על חיזוק מיומנויות חסרות עוד לפני הכניסה לביה"ס, בשלבים בהם יש גמישות ותהליכי הבשלה טבעיים.

 

מוכנות לכתה א' היא שלב בהתפתחות הילד, שבו הוא בשל לעבור מפעילות שהיא ברובה משחקית - לפעילות של למידה מוסדרת ומושכלת. חשוב לזכור, שילד לומד כל הזמן, מרגע היוולדו. הוא מסיק מסקנות באופן לא מודע מתוך חוויות וגירויים בחייו, הוא קולט מידע מבלי משים מתוך דברים שהוא שומע ובעיקר הוא לומד מתוך פעילות של משחק, שבאמצעותה הוא בוחן את העולם שבו הוא חי. המעבר לבית הספר הוא מעבר למסגרת פורמלית, שבה הוא צפוי לשבת ליד שולחן 5-4 שעות ביום, להקשיב לדברי מורה, ולתרגל את המידע שהיא מעבירה לו על פי הוראותיה. השוני בצורת הלמידה הוא משמעותי מאוד וכרוך במסוגלות מסוימת של הילד להתרכז ולעמוד במשימות. יש לנו רצון עז להתחיל בטוב את חווית הלמידה, כמדרגה טובה לטיפוס במסלול הלמידה הפורמלית.

 

בשלות מהי?

בשלות הינו תהליך פנימי וחיצוני. התהליך מערב הבשלה ביולוגית חלקה, אוטומטית ומולדת:

של המערכת העיצבית, מוחית, המערכת הפיזית, והיא פועלת כמו צמח שיש בו זמן של שינוי

פנימי שפתאום יוצר את הלבלוב ואח"כ את הפריחה. אם נתבונן בצמחים נראה שקיימת 

שונות ביניהם - כאשר לכל אחד יש מעין "שעון פנימי" שבה הבשלה מאוחרת אינה אומרת פרח

פחות יפה או פרי פחות איכותי.

 

תהליך ההבשלה ההתנסותית - קשור בתהליכי למידה תוך התנסות וחשיפה במהלכה הילד

רוכש ביטחון במיומנויות נרכשות ונלמדות לפי שלביהם. ילד שמרגיש מסוגלות ימשיך לעסוק

באותו השטח ויעמיק את יכולותיו בתחום, ומה אם השטחים האחרים? – לעיתים הם יוזנחו!

ישנם דפוסים שונים של הבשלה: תהליך ההבשלה עשוי להיות מהיר ואפילו מהיר מידי - מה

שעשוי להוות גם קושי, או איטי או מעורב כלומר באספקט אחד מהיר ובאחר איטי. מכל מקום

אנו שואפים לסינכרוניזציה = לתיאום בין המערכות.

לעיתים מערכת אחת שאינה בשלה מכשילה מערכת אחרת לדוגמא: בעיה גופנית או סנסורית

(חושית) שגורמת לחוסר למידה התנסותית במיומנויות שקשורות לחיזוק היכולת לכתוב ולקרוא:

ילד שלא נוגע בגיר, או בצבע, לא מצייר ואינו מחזיק עיפרון. או להבדיל מצב רגשי המאופיין

בהתכנסות רגשית וחרדה עשוי למנוע חשיפה ללמידה טבעית, למנוע את היצר הטבעי שיש

לילד לחקור את הסביבה ולהתנסות בה.

 

גיל הבשלות

בחברה המערבית, במאה האחרונה, מקובל לחשוב שבשלות זו מגיעה בגילאי 7-6 בערך אצל רוב הילדים. אולם בחברות אחרות ובזמנים אחרים, ידוע על גילאים שונים של תחילת לימודים. לדוגמא, באירופה של המאה הקודמת הלכו ילדי היהודים ל"חדר" ולמדו קרוא וכתוב כבר בגיל 4-3. בארה"ב כיתת גן חובה שייכת לבית הספר. גם בארץ בשנים האחרונות, הועתק דגם זה ונבנה המושג של "חטיבה צעירה", הכולל גן חובה וכתה א'.

מכאן, שאין מדובר בשלב ברור וחד משמעי, אלא בתהליך הדרגתי, השונה מילד לילד, כאשר החברה היא הקובעת, במידה שרירותית, את גבולותיו. בעולמנו יש לחץ עצום להוריד את הגיל ולהעמיס ציפיות יתר על למידה מוקדמת ו"סיום" הילדות.

 

אבחון פסיכולוגי ומקצועי

בשנים האחרונות, הידע התרחב מאוד בכל הנוגע לאבחון ולהכנה המוקדמת לבית הספר. כאשר יש רושם שילד איננו בשל לכניסה לבית הספר, נוהגים לערוך לו הערכה מוקדמת בתחילת הגן או לפניו ובדיקת בשלות לקראת כיתה א', הכוללת בדרך כלל אבחון פסיכולוגי רחב, ולעיתים מוסיפים גם אבחון רב מקצועי של מרפאה בעיסוק וקלינאית תקשורת, הבוחן את מכלול יכולתיו של הילד. השימוש בכלי מדידה אובייקטיביים יכול לסייע להורים ולצוות החינוכי בהתלבטותם ובקבלת החלטה יותר נכונה.

מהן היכולות המרכיבות בשלות לכתה א', אותן אנו בודקים בתהליך האבחון?

 

בשלות פסיכולוגית

בדיקת אשכול של מרכיבים הניתנים להערכה ואבחון על ידי פסיכולוג שעוסק בגיל זה ומסוגל לעשות שיקלול של המכלול שלהם:

 

רמת אינטליגנציה ומטען קוגניטיבי תואמים לגילהיכולת להפעיל מגוון תהליכי חשיבה כמו, זיכרון, אסוציאציה, אבחנה בין עיקר לטפל, יכולת לחשוב ולהבין עובדות ואירועים באופן מופשט והגיוני, כמו: קשר של סיבה ותוצאה, קשר ורצף של זמנים (לפני, אחרי, עבר, עתיד), קשר של תנאי ותלות (אם… אז…). ילד בעל מאגר ידע עובדתי, על סביבתו ועל העולם, ידע נורמטיבי, הבנת מצבים חברתיים, נורמות ועוד.

 

יכולת ובשלות שפתיתיכולת המהווה בסיס הכרחי נוסף לרכישת הקריאה. גם היא מורכבת ממספר הבטים.

 

אוצר מילים תואם - ראשית, ילד צריך להיות בעל אוצר מילים ומושגים התואם את גילו. מדובר בעיקר במושגים מופשטים כגון: צבע, צורה, גודל, כמות, זמן, מרחב, כיוון, יחסיות וכד'. הבנה של מושגים אלו וייצוג פנימי להם.

 

ידע תחבירי יש חשיבות לידע התחביר, שהוא מבנה המשפטים בשפה. ילד בן 6-5 צפוי להיות מסוגל להבין משפט בן 7-6 מילים, שהוא מורכב במבנהו (לדוגמא: "האישה שפגשנו אתמול ברחוב היא אמא של חבר שלי").

 

אוריינותפן נוסף לבשלות השפתית הוא האוריינות, שהיא הבשלות הספציפית לרכישת קריאה. גם היא מיומנות מורכבת. האוריינות מבוססת על הבנת מבנה המילה והרכבה, כלומר: היכולת של הילד לנתח ולזהות במילה את ההברות והצלילים המרכיבים אותה ("מודעות פונולוגית"). כמו-כן, ואולי בעיקר - הבנת הקשר בין צלילי השפה שהוא שומע, לבין הייצוג הצורני של האותיות בכתיבה.

 

יכולת למידה תואמת גילכלומר, היכולות המאפשרות לנו את עיבוד המידע הרציף מן הסביבה. הכוונה היא בעיקר ליכולת קשב וריכוז טובה, אותה יכולת לסנן גירויים, להפריד בין עיקר לטפל ולהתמקד בעיקר למשך הזמן הנדרש (להתמקד בדברי ההסבר של המורה בתוך הרעש של ילדי הכתה, או רעש הקולות הבא מהמסדרון ומחצר בית-הספר.

 

מערכת זיכרוןמרכיב חשוב לא פחות. הכוונה לזיכרון קצר טווח ולזיכרון ארוך טווח, המאפשרים לנו לקלוט, לזהות, להבין ולצבור גירויים שאנו רואים, שומעים וחשים סביבנו. קיים קשר הדוק בין קשב וריכוז לבין זיכרון: כאשר הקשב לקוי, הזיכרון נפגע.

 

בשלות רגשית וחברתיתהכוונה כאן היא למכלול של כישורים אישיותיים של הילד, שנרכשים במהלך התפתחותו מילד צעיר לילד בוגר.

ילד צעיר מרוכז בעצמו (בשלב אגוצנטרי-נורמלי), כאשר בגן הוא מתנסה ביתר עוצמה ב"יציאה מעצמו" ומשם למפגש עם החברה כיישות  מחוץ לעצמו. הדבר כרוך ברכישת כישורי קומוניקציה, ויסות ריגשי והבנת כללים ונורמות.

 

  • בשלות רגשית - מדובר ביכולת של הילד לזהות את רגשותיו ואת רגשות האחרים, "לקרוא את המפה" החברתית רגשית. הילד לומד לשלוט ברגשותיו בצורה מותאמת לסיטואציה ומאוזנת. כאן המושגים "וויסות עצמי" ו"מותאמות רגשית" מהווים מושגי יסוד להערכת בשלות הילד להיכנס לסיטואציה של כיתה, בצורה אופטימלית.
    להתמודד עם רגשות קשים - יכולתו להתמודד עם פרידה מההורים, תסכולים וכעסים, יכולת לבטא רגשות בצורה תואמת למצב החברתי, בעיקר כאשר מדובר ברגשות שליליים, להתמודד עם קושי, להתגבר ולהירגע.
    לחוש ולבטא רגשות חיוביים, תחושת עצמאות והכוונה עצמית מותאמת. לחוש רגשות חיוביים רלבנטיים: בעיקר מוטיבציה ללמוד, רצון וסקרנות, לחוש ביטחון עצמי ביכולת העצמית ולהיות עם דימוי עצמי תקין ומציאותי.

 

  • בשלות חברתית - היכולת להסתגלות לקבוצה חברתית ומסגרת: הבנת נורמות, קבלת מרות ומשמעת, הפנמת חוקי ההתנהגות של הכתה ובית הספר, השתלבות בקבוצת הילדים בעשייה לימודית ובמשחק. היכולת לכבד את האחר, להמתין בתור, לווסת עצמו חברתית. להבין את המטרות הקבוצתיות, סדר היום, תורנות ואחריות.

 

יכולות מוטוריות והפעלתן - מוטוריקה גסה ועדינה. על מנת להגיע לכתיבה נכונה יש צורך לרכוש את כל התנאים המקדימים הפיזיים לכך. הישיבה בכתה והכתיבה מצריכות שליטה נכונה בתנוחה, בשיווי משקל, בנשיאת הראש, בחוזק חגורת הכתפיים, כך שהפעלת היד ("מנח היד") לשם הפעילות העדינה והמורכבת של הכתיבה תהיה אופטימלית וקלה לילד. בנוסף חשוב להקפיד על אחיזה נכונה של העיפרון ושליטה בתנועות ובעוצמתן, כדי להשיג כתב יד בגודל ובצורה רצויים. ישנם ילדים שמסיבות של בשלות ביולוגית/נאורולוגית עדיין לא הגיעו להפעלה נכונה שחל מיומנויות אלו.

 

תפישה חזותית וקואורדינציה עין-ידיכולת זיהוי, אבחנה בפרטים, ראיית גשטלט = מכלול וחיבור של הפרטים מהווים גורמים חשובים לזיהוי נכון של האותיות וכתיבתן. היכולת לזהות צורות קטנות, מורכבות ודומות, כמו אותיות ומספרים והיכולת לתרגמן בכתיבה, מהוות אבני בסיס לרכישת קריאה וכתיבה. כאן נבדקים אופן האחיזה האוטומטית, אופן היכולת הויזומטורית - היכולת לראות, לזהות ולהעתיק תוך שליטה של העין, והיד הרושמת. לא פעם אנו מוצאים בעייה בדומיננטיות בלתי בשלה (ילד שעדיין מחליף יד מציירת), או שאנו מוצאים היפוך (כתב ראי) וסימנים שונים כמו יד רועדת, אי סימטריה ועוד - שמעידים על צורך להיטיב את מיומנויות.

 

ברור שמכלול מורכב זה של היבטי הבשלות איננו חד-משמעי ולעיתים קרובות ילד מגלה בשלות רבה בהיבטים מסויימים ולא באחרים, כך שנוצר קושי רב להחליט אם להעלותו לכתה א' או להשאירו שנה נוספת בגן. לכן יש כאן מקום לתהליך של הערכה כוללת שבודקת את כוחותיו של הילד למול קשייו הנוכחיים שיתכן שבתהליך הבשלה (חלקו טיבעי) יהפכו לכוחות נוספים שכרגע אינם זמינים לו.

לא פעם בתהליך ההערכה אנו מוצאים את הכוחות הנסתרים של הילד, את הערוצים החזקים ללמידה. אלו כוחות ויכולות חשובים שיכולים להוות מנוף להתגברות על קשיים בעתיד - כוחות המתגלים להורים החרדים. יש חשיבות רבה להרחבת התחומים שיש בהם קושי ולצימצום הפערים בין האשכולות.

 

מי עולה ומי נשאר? מה עם החברים?

כאן יש להדגיש, שנוסף למיפוי יכולותיו של הילד, בתהליך קבלת ההחלטה חשוב להביא בחשבון גם גורמים נוספים, כמו: מה קורה עם חבריו הקרובים, האם הם עולים או נשארים. הנתק מחברים קרובים עלול לפגוע בילד, בבטחונו העצמי ובדימוי העצמי שלו. מה יהיה ההרכב החברתי בבית הספר, איזו קבוצה תהיה, מי הצוות ועד כמה ניתן באמת לקדם תחומים (ולא רק להבטיח הבטחות שווא)?

 

המראה הפיזי

לעיתים יש להתחשב במראהו הפיזי של הילד, אם הוא קטן וחלש, או גדול בגופו וחזק. אם נוטים להשאיר את הילד שנה נוספת בגן - יש לבדוק מה יהיה גיל שאר הילדים החדשים שם, שלא יווצר מצב שבו הוא הגדול ביותר, או עם מעט בני גילו.

 

רצון הילד מול אחריות ההורים

רצון הילד חשוב אך לא קובע. ניתן לבדוק עם הילד מה רצונו ולברר אך לא הוא זה שיקבע את עלייתו לבית הספר. תפקיד ההורים שנעזרים בגורמים מקצועיים להכריע ולקבוע את התאמתו וזמן עלייתו לבית הספר. כאן חשוב להדגיש כי ניתן למנוע לא מעט תיסכולים ואכזבות שנובעות מהבטחות ייתר של הורים. רצונו של הילד בדרך-כלל עשוי לנבא מוטיבציה, שתעזור לו להתגבר על קשיים, גם אם יהיו או גם תחושות חרדה והרגשה של קושי אמיתי שהוא חש באינטואיציה הפנימית שלו.

 

להתחיל בטוב את חווית הלמידה

המעבר לבית-הספר ולכיתה א' הוא צומת חשוב בחיי הילד והמשפחה. זהו  מעבר משמעותי למערכת אחרת, מעריכה, פורמלית- יותר, תחרותית ולא פעם יש לשקול את המעבר בשנית ולאו דווקא לדחוף בכל מחיר.

היום יותר מתמיד אנו מודעים לחשיבות של הבשלה נוספת ומתן הזדמנות למיצוי תהליכים לפני הריצה הגדולה במרוץ הגדול של הלמידה הפורמלית. מחקרים מרובים מראים כי עדיף להשאיר שנה נוספת שיש עימה עבודה ורכישה של מרכיבים חסרים שימנעו הצלחה אפשרית. זו שנה שלא תחזור ותהיה עדיפה תמיד על פני השארת כיתה (שכיום אינה נהוגה כמעט), או על פני התחלה בהצפה של עזרות נוספות או התחלה שתשניא את חווית הלימוד בבית הספר. ככלל ילד יכול להנות מלמידה בכיתה א' ההנאה קשורה קודם כל בתחושה שהלמידה עצמה אינה קשה מידי עבורו (בנוסף לתנאים האחרים).

נכון שהעליה לא' אינה אומרת שצריך "ילד מושלם" שכן לכל ילד ישנם חלקים בהם הוא חזק ובשל יותר וישנם כאלו שפחות. בנוסף לכך בבתי ספר טובים לוקחים בחשבון את השונות הרבה שקיימת בין הילדים בעלייה לכיתה א' ונותנים לכך גם מקום, אבל לא תמיד כך הוא (לצערנו - בואו נהיה מציאותיים). ישנם בתי ספר שרואים בכיתה א' כשנת מעבר והסתגלות למצב הלמידה.

בבתי ספר כאלו אין רצון "ליישור קו" להגיע למה שפעם היה נהוג ואני מכנה כ"נס חנוכה" = כלומר טכס חנוכה בו כל הילדים כאחד היו עומדים לפני הוריהם ו"קוראים" טכסט מהדף. טכס כזה הינו הצגה של המחנכת בפני ההורים כאילו תראו הם קוראים ובעצם הילדים דקלמו ורובם לא קראו עדיין - או מרוב התרגשות, או כי הטקסטים היו בלתי מובנים להם… או כי לא בשלו לכך.

גם אם הבשלות בכתה א' איננה מושלמת, ניתן לעזור לילד ולקדמו בהשגת הרף המקובל, בדיוק כפי שנתגייס לעזור לו אם יתעוררו בעיות בכל שלב מאוחר יותר.

 

ערנות ההורים וייעוץ מקצועי

בכל מקרה, כהורים עדיף תמיד להיות ערניים ומודעים לתפקודיו של הילד בכל גיל ובמיוחד מגיל 4 ואילך, לקראת בית-הספר. יש מה לקדם ולחזק לאחר הסקירה/ההערכה הראשוניים לפני אבחון ההתאמה לעלות לגן. חשוב התיאום בין אשכולות ההתנסות והכישורים של הילד שהזכרנו כאן. בכל מקרה של ספק, או חשש, לגבי קיום קושי יחסית לילדים אחרים - אפשר ורצוי להתייעץ עם אנשי מקצוע: הצוות החינוכי של הגן, ובמידת הצורך בהמשך - צוות מכון טבעון ו/או השרות הפסיכולוגי החינוכי .

במכון טבעון אנו עורכים אבחונים ואבחוני בשלות עוד בזמן הגן, מה שמאפשר עבודה על חיזוק מיומנויות חסרות עוד לפני הכניסה לביה"ס, בשלבים בהם יש גמישות ותהליכי הבשלה טבעיים.